#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. 1 המוסר דין חברו לשמים האם נענש ומנין?	"אמר רב חנן המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה, שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך, וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. והני מילי דאית ליה דינא בארעא. <p dir=""rtl"">אמר רבי יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק שממהרין להפרע ממנו.</p>"	בבא קמא צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. 2 האומר סמא את עיני וכד' הכני ופצעני ע&quot;מ לפטור האם חייב, ומה החילוק ביניהם (3)?	"הכני ופצעני ע&quot;מ לפטור - פטור. סמא את עיני וכד' - חייב.<p dir=""rtl"">הטעם שחייב בסמא את עיני - לרב ששת ור' אושעיא משום פגם משפחה, רבא אמר משום שאינו מוחל על ראשי אברים {ועל זה קשה שגם על צערו בהכני ופצעני אינו מוחל}, ר' יוחנן אמר ותניא כוותיה מה שאמר לו הן הוא בלשון שאלה, אבל באמת לא התכון שמסכים ע&quot;מ לפטור.</p><p dir=""rtl"">(לרש&quot;י לר&quot;י אין חילוק בין הכני ופצעני וממון לסמא את עיני, הנידון האם אמר בלשון שאלה או לא, וה&quot;נ אם יאמר שלא בלשון שאלה חייב. ולתוס' בהכני וממון אנחנו מפרשים לשונו בניחותא, ובסמא את עיני בלשון שאלה.)</p>"	בבא קמא צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. 3 קרע את כסותי וכד' בסתם וע&quot;מ לפטור האם חייב?	"אם קרע בידים שלו או שנתן לו ע&quot;מ לאבד - פטור, דכתיב &quot;לשמור&quot; ולא לאבד ולא לקרוע. <p dir=""rtl"">נתן לו בתחילה ע&quot;מ לשמור ואח&quot;כ אמר לו שיקרע - חייב, אלא אם אמר לו ע&quot;מ לפטור {כמסקנת רבה, ורב הונא הבין שכל שבא לידו חייב והקשה עליו רבה}.</p>"	בבא קמא צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. 4 הנותן ארנק של צדקה לשמור ואבד האם חייב עליו ומדוע?	בסתם צדקה אינו חייב דכתיב &quot;לשמור&quot; ולא לחלק לעניים (שאין לו תובעים). אבל אם זה לעניים שיש להם קציצה כמה הם מקבלים, הוי בכלל לשמור וחייב עליו.	בבא קמא צג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג: 1 שינוי שאינו חוזר לברייתו והחוזר לברייתו האם קונה מדאורייתא ומדרבנן (לתנא דידן ולתנא דברייתא)?	"אביי אמר: הגוזל עצים ועשאן כלים קנה בשינוי דרבנן החוזר לברייתו, וכל שכן שיפם שעשה שינו דאורייתא שאינו חוזר לברייתו. אבל תנא דברייתא סבר שרק עצים ושפן, שעשה שינוי דאורייתא שאינו חוזר, קונה.<p dir=""rtl"">רב אשי אמר: גם משנתנו הגוזל עצים ועשאן כלים זה בוכאני דהינו שיפן, שהוא שינוי דאורייתא ולכן קונה, אבל שינוי דרבנן אינו קונה בין לתנא דמתניתין ובין לתנא דברייתא.</p><p dir=""rtl"">אמר ר' יוחנן (למסקנא) שינוי החוזר לברייתו אינו נקנה מדאורייתא שנאמר &quot;והשיב את הגזלה&quot; מכל מקום (יל&quot;ע האם מדרבנן משום תקנת השבים חוזר).</p>"	בבא קמא צג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צג: 2 כיצד יתישב מה ששנינו בברייתא דליבון צמר חשיב שינוי עם מה ששנינו במשנה בחולין גבי ראשית הגז דלא הוי שינוי (3)?<p dir=""rtl"">והאם צביעה הוי שינוי?</p>"	"אביי: המשנה בחולין כרבנן דלא הוי שינוי והברייתא היא דעת חכמים אליבא דר' שמעון שליבון הוי שינוי {ואינו מצטרף לראשית הגז}, אבל דעת ר&quot;ש בן יהודה בשם ר&quot;ש שצבע לא הוי שינוי ובודאי ליבון.<p dir=""rtl"">רבא: שניהם ר&quot;ש, אם נפציה (בידים) לא הוי שינוי, ואם סרקו (במסרק) הוי שינוי. בצבע לכו&quot;ע לר&quot;ש לא הוי שינוי כיון שיכול להעבירו ע&quot;י צפון, וה&quot;נ קלא אילן הוי שינוי.</p><p dir=""rtl"">ר' חייא בר אבין: אם חווריה חוורי לא הוי שינוי, אבל אם כבריה כברויי (בגפרית) הוי שינוי.</p>"	בבא קמא צג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג: 3 'אמר אביי: ר' שמעון בן יהודה (צבע) ובית שמאי (אתנן) ור' אליעזר בן יעקב (ברכה) ור&quot;ש בן אלעזר (כחש) ורבי ישמעאל (פאה), כולהו סבירא להו שינוי במקומו עומד' פרט! ומדוע סבר רבא שאין כולם בשיטה אחת?	"ר&quot;ש בן יהודה בדעת ר&quot;ש שצבע לא הוי שינוי לראשית הגז, ואם צבעו חייב ליתן לו. ורבא אמר שאני צבע שיכול להעבירו ע&quot;י צפון.<p dir=""rtl"">ב&quot;ש - נתן לה חיטין ועשאן קמח וכד' ב&quot;ש אוסרים &quot;גם&quot; לרבות שינוייהם וב&quot;ה מתירים [וקשה עליהם מה דורשים מגם]. לרבא דוקא כאן לגבוה משום דמאיס.</p><p dir=""rtl"">ראב&quot;י - הרי שגזל סאה של חטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ. ורבא משום דהוי מצוה הבאה בעבירה.</p><p dir=""rtl"">רשב&quot;א - גבי גזילה דשינוי במקומו עומד ואם כחש אומר לו הרי שלך לפניך [ומה שבהשביח נוטל שבחו הוא מפני תקנת השבים]. ורבא ה&quot;מ בהכחשה דהדר.</p><p dir=""rtl"">ר' ישמעאל - נותן פאה אפ' מן העיסה. ורבא שאני התם דקרא &quot;תעזוב&quot; מיותר, ואין ללמוד מכאן, דמתנות עניים שאני.</p>"	בבא קמא צג:		
